השנה החלטנו "להיכנס" אל תוך קרבי הדורות שעברו את השואה: דור ראשון, דור הניצולים, דור שני- הילדים, והדור השלישי- דור הנכדים.
חיפשנו ארוכות אחר משפחה ובה שלושת הדורות, ואכן מצאנו: משפחתם של נועם מאיר וזיו דהרי, תלמידי בית סיפרנו.
הנכדים צילמו את הסב, ניצול השואה, בנו- האב חגי הגיע לטקס ודיבר על חוויותיו כילד, והנכדים, נועם וזיו,  
סיפרו על מסע השורשים המרגש לבודפשט ועל הקשר עם סבא מאיר.
בנוסף תלמידי התאטרון מכיתה ט' עברו תהליך חקר והביאו סיפורים אישיים של בני משפחתם, אותם המחיזו על הבמה.
גם חלק מהמורים תרמו את סיפוריהם למארג זה. נבחרו קטעי נגינה ושירה מתאימים לנושא ,
והמחול חולל למילות השיר " לכל איש יש שם", שפתח וסגר את הטקס.
הבמה עוצבה כחלל המותאם לבית היהודי של אז..הייתה חוויה מרגשת לעבוד ולהתכונן לטקס, וגם לצפות בו.
תודה לכל העושים במלאכה: 
לניצה סלומון – על הרעיונות והכתיבה, על חיבור בין כל הקטעים ועל הבימוי וההפקה
לרותם גרינברג -על בימוי תלמידי התאטרון ברגישות ובמקצועיות.
לטלי ויסמן – על בחירת השירים והניצוח על ההרכב הקולי 
לאורית גלבנד ולדרור אוסלנדר – על הכנת תפאורה מותאמת לטקסטים בטעם ומחשבה רבה
לדניאל קרוגלוב – על חלקו בליווי בפסנתר ההרכב הקולי
למיכל ברדס ולדגנית שמי – על לווי בהכוונת הבנות בהכנת הכוראוגרפיה והידוקה
לעפרה – על הבצק שבין העוגיות….כל הפרטים הקטנים והחשובים שנותרו ועשו את הטקס משודרג.